מעגל מרכיבי החוויה

מה קרה?

לכל ילד ומשפחה מותאם הטיפול באופן מדויק - מספר המפגשים,  קצב התקדמות הטיפול,  דרכי העבודה,  השותפים במפגש,  כל אלו נקבעים יחד איתכם לפי הצרכים והרצונות. בתהליכי טיפול בהם אני עובדת עם הילד או הנער,  אפגש בנוסף גם עם ההורים להדרכת הורים. יש תהליכי טיפול בהם כלל לא אפגוש את הילד ואפגוש רק אתכם ההורים. 

הקשר בין מרכיבי החוויה

 

מה חשבתי?

נלמד על מחשבות אוטומטיות 

אלו מחשבות המופיעות במהירות ומייעלות את תהליכי החשיבה שלנו אך לעיתים קרובות אנו מתייחסים אליהן כעובדות ולא רק כמחשבות. לדוגמא כשהילד שלנו מסרב לעשות משהו שביקשנו ממנו יכולה לעלות לנו מחשבה "הוא עושה לי דווקא".  נגיב אל הילד מתוך ההנחה שהמחשבה הזו נכונה והוא באמת עושה לנו דווקא בעוד שיתכן שזו רק מחשבה והיא אינה נכונה ולילד יש סיבות אחרות לסרב. בדרך כלל אנו לא מודעים כלל למחשבות האוטומטיות שלנו ביומיום והן משפיעות על ההתנהגות שלנו. 

מלכודת חשיבה

מודעות ומחשבה מאוזנת

יעיל

תגובה מתוך המלכודת

לא יעיל

מלכודות חשיבה

מלכודות החשיבה הן סוג של מחשבות אוטומטיות שלוכדות אותנו למעשה בדפוס חשיבה מסוים שחוזר בחשיבה שלנו במצבים שונים.  כך למשל בדוגמא של הילד המסרב לדרישתנו נוכל ליפול למלכודת חשיבה הכללת יתר ולחשוב "הוא תמיד עושה לי דווקא,  הוא אף פעם לא מקשיב לי…" ולהתעלם מעובדות שמראות אחרת. עם ילדים העבודה על מלכודות החשיבה תהיה על "מפלצות חשיבה" או שדונים שנכיר באמצעות סיפור, משחקים וקלפים, ציור ופיסול.

 

פירוט עיוותי חשיבה (מלכודות חשיבה)

מחשבות מאזנות 

לאחר שנלמד להיות מודעים למחשבות האוטומטיות ולמלכודות החשיבה האופייניות לנו נוכל באופן יזום ליצור להם מענה של מחשבה מאזנת שמסייעת לנו לצאת ממלכודות החשיבה ולבחון עוד נתונים לפני שאנחנו מגיבים לסיטואציה.  כך לדוגמא  ילד שחבר דחף אותו וכבר מודע למלכודת חשיבה של ייחוס עצמי (בה אנו מתייחסים לרמזים מהסביבה כאילו הם קשורים רק בנו) ייפרש מיד את הדחיפה כתוקפנות נגדו. אם ישתמש באותו רגע במחשבה מאזנת שיצר (כמו "אולי עשה לי את זה בכוונה אבל אולי זה רק מלכודת המחשבה שלי,  אני אבדוק עוד עובדות") יוכל לגלות שהחבר נדחף בכלל על ידי מישהו אחר ודחף אותו בלי כוונה וכך והקונפליקט ייעלם. 


חשיבה חיובית

מה הרגשתי?

לרגשות שלנו יש תפקיד הישרדותי עתיק יומין. רגשות נעימים כמו שמחה, אהבה, נועדו לגרום לנו להתחבר ולשתף פעולה עם האחר על מנת שנוכל לשרוד, רגשות לא נעימים כמו פחד, גועל,  נועדו לגרום לנו להתרחק ולהימנע מאיום או להתנגד ובכך תרמו להישרדות שלנו.

תפקיד הרגשות

 

בטיפול נלמד להבחין ולזהות את הרגשות שלנו,  לתת להם שם. נפתח מודעות לאיזה רגשות מופעים, מתי, באיזה עוצמה

נלמד לווסת את עוצמת הרגש ואיך ניתן לו לחלוף מבלי להתקע בו.

 

הרגשות מיידעים אותנו בזמן אמת ובמהירות מה קורה לנו בפנים כלפי המציאות החיצונית, ומכוונים אותנו איך לתקשר עם הסביבה באופן שיבטא את הצורך שלנו. 

כל רגש מניע אותנו לפעולה אחרת: 

שמחה - להבין מה עושה לי טוב ולהבהיר זאת לאחרים 

כעס -  מעורר לאסרטיביות ולעמוד על שלי, להיות מוכן להגן על מה שחשוב לי. 

בושה, אשמה - לשים לב אם עשיתי משהו לא מותאם,  לא מוסרי 

ביישנות - אני חשש מחשיפה

אהבה - אני רוצה לחוש חיבור,  שייכות,  ביטחון

פחד - יש סכנה ממשית,  להיות מוכן להגן על יעצמי

עצב - משהו חשוב לי והוא איננו

גועל - מעורר בי דחייה

קנאה - יש משהו למישהו שאני רוצה גם,  מקדם אותי לשאוף

עלבון - פגעו לי בנקודה רגישה

אכזבה - ציפיתי למשהו והוא לא קרה

תסכול - משהו לא מצליח לי

הקול בראש

כל רגש שמתעורר בנו פועל כמו גל

נבנה, עולה ומגיע לשיא ואז יורד באופן ספונטני תוך זמן קצר.  אז איך זה שאנחנו חווים פעמים רבות רגשות באופן ממושך? זה בגלל שהראש שלנו ממשיך לעבוד גם אחרי שגל הרגש ירד ו"מתחזק אותו" לאורך זמן. 

לפעמים הרגשות שלנו "מתערבבים" כך למשל שמחה ותקווה יוצרים התלהבות או כעס וייאוש יוצרים תסכול. 

לפעמים רגש מסוים שלנו "מכסה" על רגש אחר כך למשל רגש של כעס יכול לכסות על רגש של פחד או עצב. 

כל רגש מפעיל גם תגובה פיזיולוגית  בגוף שלנו, יש השפעה הדדית וחיבור בין גוף ונפש:

"פרפרים בבטן"- התרגשות

"נפל לי הלב"- בהלה

"ניפח את החזה"- גאווה

"עלה לי לראש"- כעס

"בערו לי הלחיים"- מבוכה

כיצד ביכולתנו להעצים או להחליש רגשות?

איך הגבתי?

מה קורה לי בגוף? נחקור מה קורה בגוף במצבים שונים, מה קורה לנשימה שלי בזמן לחץ? האם כאבי ראש או כאבי בטן של הילד שלי קשורים למצב רגשי שהוא חווה, מה קורה בגוף שלי בזמן כעס?

נלמד את התגובות האוטומטיות ההשרדותיות של הגוף במצבי איום 

 FFF - להילחם,  לקפוא, לברוח. מתי הן משרתות אותי ומתי לא ומה קורה לי במצבי לחץ מתמשכים. 

 

תגובה השרדותית

 

איך אפשר לווסת את עצמנו?

יש דרכים רבות בהן נוכל להיעזר בגוף כדי לווסת את עצמנו, רובן נגישות,  פשוטות,  מהירות ויעילות. 

אחת מהן היא נשימה סרעפתית - שאיפה אל הבטן ונשיפה איטית החוצה,  מומלץ שקצב הנשיפה יהיה פי 2 מקצב השאיפה (כך למשל אם שאפנו לספירה של 4, ננשוף לספירה של 8). מספר נשימות סרעפיות מעביר מסר למוח שהסכנה או האיום שעורר את מערכת העצבים שלנו לתגובה הישרדותית, חלף וניתן לחזור לשגרה רגועה. 

דרך נוספת היא כיווץ והרפייה של קבוצות שרירים - צפו בסרטון:

הרפיית ג'יקובסון

דרך יעילה נוספת היא דמיון מודרך 

טכניקה בה אנו מצליחים להשתמש בדמיון כדי להרגיע את עצמנו ולהרפות את הגוף

ההתנהגות 

התגובה משפיעה מאוד על מערכות היחסים שלי, איך הסביבה תופסת אותי,  התקדמות לעבר המטרות שלי, בניית הדימוי העצמי שלי ועוד ועוד.  כאשר אנו שולטים על התגובות שלנו, בוחרים אותן באופן מודע אנחנו מנהיגים ומקדמים את עצמנו.  נלמד לצפות את התוצאות וההשלכות של ההתנהגות שלנו על עצמנו ועל אחרים,  נתאמן על פתרון בעיות ובחירת תגובה מותאמת ומקדמת. 

במידת הצורך נבנה תכנית תמיכה וחיזוקים ללמידת התנהגות מסוימת והכחדת התנהגות לא רצויה.